סלט חומוס ים תיכוני, הדרך הקיצית והמרעננת לאכול חומוס. גרגירי חומוס רכים, ירקות קיץ, זרעים קלויים, נענע מרעננת והמון המון לימון. כי מי יכול לאכול צלחת חומוס בחום הזה?
לחומוס הראשון שאכלתי קראו בכלל "ארבעס". הוא היה מוגש בקידושים של שבת בבוקר, אחרי התפילה והיה מתובל בתועפות של פלפל שחור. וזהו. לטיולים של הקיבוץ, היו מביאים לנו ממרח חומוס בקופסאות שימורים. וזה היה, כפי שזה נשמע, רע לתפארת. וכך יצא, שאת החומוס הראשון האמיתי, אכלתי רק איפשהו בשירותי הצבאי, בשוק בעכו.
טעמתי. והתמכרתי. נו מה?
בעונה הזו עוד ניתן למצוא בשווקים גם את החומוס הירוק, המכונה בערבית חאמלה מלאן, حاملة ملانة, חאמלה מלאנה, "נושאת בעומס" או "נושאת בגמישות", רמז לתרמיל הירוק והגמיש. חאמלה בערבית: אישה הריונית. את החומוס הירוק הכי טעים לקלות עם מעט שמן זית ומלח גס על מחבת עד שהתרמילים משחימים מעט, לקלף ולזלול.
החומוס זכה, כנראה בצדק, לכתר האוכל הישראלי המפורסם ביותר. דיונים על מקורו של החומוס כבר מזמן יצאו מהקשרם ההיסטורי והפכו לויכוח פוליטי עז ומר.
רגע לפני שבועות, מה באמת הקשר בין חומוס לדוד המלך? ולמה בשבועות הזה, תאכלו חומוס (ולא גבינות).
מקורו של החומוס או החִמְצָה התרבותית הוא בדרום טורקיה בזן של חמצת בר בשם "חמצה מרושתת". עדויות על ביות החמצה ישנן כבר מהתקופה הניאוליתית ונמצאו במצרים, טורקיה ויריחו. באזורנו נפוץ מין מקומי שנקרא חמצה שסועה, וניתן למצוא אותו ממש בעונה זו באזור הים תיכוני. ייתכן שמקור השם נובע מהחמצמצות המאפיינת את עלי החמצה.
כנערה, שנאתי את שיעורי התנ"ך. הם היו משמימים ועסקו בפלפולים ופירושים שהיו רחוקים ממני כרחוק מזרח ממערב. רק משהתחלתי לקרוא בתנ"ך "קריאה יחפה", כלומר את הטקסט עצמו, ללא הפרשנות הרבנית, נשביתי בקסמו. אחד הסיפורים המרתקים בעיני, הוא הסיפור של מגילת רות. אותה מגילה שקוראים בחג שבועות המתקרב.
הסיפור על רות המואביה כולל את כל החומרים מהם עשויה דרמה טובה. יש שם רעב, וקושי, והגירה, אהבה, וסקס וכאב, ועוני, ולבסוף גם happy end! אבל יותר מהכל, יש שם חומוס.
ומעשה שהיה כך היה: משחזרו נעמי וכלתה רות ממואב, לאחר שנים רבות בגלות, הן מצאו את עצמן בבית לחם, בנחלת שבט יהודה, והן נטולות זכויות, נטולות ממון ונטולות הגנה. נעמי שלחה את רות ללקט שעורים בשדות, מתוך "לקט שכחה ופאה" אותו חוק, חברתי להפליא, שהיטיבה החברה לתקן כבר בימי קדם, החוק המאפשר לעניים ללקט בכבוד את שאריות התבואה בשדה. וכך מצאה את עצמה רות מלקטת בשדה, כשהבחין בה בעז, בעל החלקה. הוא פרש עליה את חסותו והבטיח שתהיה מוגנת מפני הטרדות ומעשי הקוצרים בשדה ואף הזמין אותה לחלוק עימו את ארוחת הצהרים שלו. "וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל גֹּשִׁי הֲלֹם וְאָכַלְתְּ מִן הַלֶּחֶם וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ" (רות, ב', י"ד). מאיר שלו הציע כי החֹמֶץ הוא למעשה חומוס. כדי להתחקות אחר שורש המילה, הלך מיכל פינס לשפה הערבית, בתעתיק מערבית, מתחלפות הרבה פעמים האות ס והאות צ. כלומר התעתיק המדויק מערבית למילה חומוס צריכה למעשה להיות חֻמֻּץ, כך המציא את המילה העברית לחומוס – חִמְצָה.
הסיפור אינו נגמר כאן. בהמשך הסיפור, הולכת רות לבעז בלילה ומבקשת ממנו להיות גואלה (בפועל, לשכב איתה ולקחת אותה לאישה). בעז מסרב ומחפש את ה"גואל" החוקי של רות. רק לאחר שאותו "גואל" המכונה פלוני אלמוני מסרב לקחת את אותה זרה לאישה, מתרצה בעז ומתחתן עם רות. מאותו סיפור אהבה נולד עובד, ממנו יוולד ישי, ולימים יוולד מהם הגי'נג'י המפורסם בעולם, הלא הוא דוד.
מאז ומתמיד היו חגי ישראל נחגגים סביב עונה חקלאית. שבועות הוא חג הקציר או חג הביכורים. לצערי, גם לפה חדרה תרבות הצריכה המודרנית, דרסה ברגל גסה את המקורות וחברות החלב הגדולות הצליחו לשכנע אותנו כי מדובר בחג החלב והגבינות. וכך מדי שנה יוצאות חוברות מתכונים מכובדות לשבועות, ומיטב כותבי המתכונים מתגייסים לכתיבת המתכון המושלם לפשטידה או לעוגת הגבינה לחג, ואוי לאותה בושה, אליהם מצטרפים גם כותבי המתכונים הטבעוניים המעלים מתכונים לתחליפי גבינה, ומזמן כבר נשכח המקור החקלאי, ממנו באנו.
מתכון ראשון לקראת שבועות – סלט חומוס קיצי ומרענן, מלא בכל טוב, עם פאקוס, ועגבניה (גם היא מהגרת חדשה בארצנו), ועלי נענע מרעננים, עם זרעי חרדל וזרעי כוסברה קלויים ומתפצחים, והמון המון המון לימון.
הארועים הקרובים - אביב הגיע פסח בא
האביב מאחורינו, פסח בא, מיד לאחר הפסח סיורי ליקוט וארוחות של סוף אביב.
9.5 / 16.5 מתחילים אחר הצהרים המאוחרים, לעבר השקיעה ולאחר הסיור ארוחת סוף אביב.
החל מה-30 למאי חוזרים ערבי הקיץ בגינה "מתחת לעץ התות", תפריט מבוסס ליקוט וחקלאות מקומית מהרי יהודה לצד תפריט יין וקוקטיילים מהאזור. מדי יום חמישי, בהזמנה מראש בלבד.
פרטים והזמנת מקום בקישור ניתן גם לקבוע אירועים וסיורים פרטיים
סלט חומוס ים תיכוני
מהיער ומהשוק
- 2 כוסות גרגירי חומוס מבושל (או חומוס ירוק)
- 2 עגבניות פרוסות לשמיניות
- 10 עגבניות שרי צבעוניות
- 2 פאקוס או מלפפון פרוסים לעיגולים
- חופן זיתי קלמטה מגולענים
- חופן עלי נענע קרועים גס
- 1 כפית זרעי חרדל שחורים
- 1 כפית זרעי כוסברה מעוכים במכתש ועלי
- מלח ופלפל גרוס טרי לפי הטעם
- מיץ מ-2 לימונים
- 2 כפות שמן זית
בבית
- קולים את הזרעים: מחממים מעט שמן במחבת ומניחים את זרעי החרדל. כשהם מתחילים לקפוץ (כמו פופקורן) מוסיפים את זרעי הכוסברה וקולים עוד כ-10 שניות. מעבירים לקערה ושומרים בצד.
- מסדרים בקערה גדולה את כל מרכיבי הסלט, כולל הזרעים הקלויים, מתבלים, מערבבים ומגישים מיד.
הארות
- ניתן להחליף את הירקות ועשבי התבלין על פי מה שיש בבית אבל חשוב שיהיו ירקות עם מיץ כמו עגבניות.
- אל תחסכו בלימון. חומוס אוהב הרבה לימון.
- את אותו סלט אפשר להכין גם עם שעועית לבנה או פול ירוק.