סלט אטריות קר המאפיין את העיר שיאן שבסין. עם שמן צ'ילי מלא בטעמים, מלפפונים מקררים ונתחי סויה הסופגים את כל הטעמים כולם. אפשר להכין את רוב חלקי המנה מראש ולהרכיב ברגע האחרון. המנה המושלמת לקיץ.
בנדודינו הגענו לעיר שיאן שבמרכזה של סין. היה זה אחרי כמה חודשים של נדודים ברמה הטיבטית, במחוזות יונאן וסיצ'ואן. מחוזות בהם האויר דליל וקר, והטיבטים אוכלים מרקי נודלס המתובלים אך ורק בחומץ ובסויה. נפשי נקשרה בטיבטים, אך פחות במטבחם. המטבח הטיבטי הוא בסיסי ופשוט. לא הוד לו ולא הדר. מטבח של נוודים, החיים בגובה הרב. וכך קרה שכשהגענו לעיר ההומה והחמה שיאן, נפתחו לי מחדש בלוטות הטעם.
המסע ההוא, בסין, התחיל בכמה ימים סתמיים ולחים בבנגקוק, בירת תאילנד. הגענו מכמה חודשי נדודים במדבר של ארץ הקודש, היישר לסיר ההביל שנקרא תאילנד. חבר טוב זרק לנו טרם צאתנו, אולי תפגשו את בני, הוא מסתובב בסין כבר הרבה זמן. בני, הידוע בכינויו "בני המחבק", היה חבר משכבר הימים מימינו הפרועים במצפה רמון. תגובתי למשמע דבריו של החבר היתה סקפטית למדי. "אתה יודע, סין היא המדינה השלישית בגודלה בעולם" (פרט טריוויה שהרבתי לנפנף בו באותם ימים), "מה הסיכוי שנפגוש אותו?"
ובכן מסתבר שלסטטיסטיקה חוקים משלה, ובעודנו פוסעים את צעדינו הראשונים על אדמת תאילנד, ראינו את האיש והתלתלים פוסע מולנו. בני המחבק בכבודו ובעצמו. בדיוק יצא מסין לביקור קטן בתאילנד, ותכף יחזור הביתה, לשיאן. החלפנו חיבוקים וכתובות ועתה כבר האמנו לכל.
וכך, לאחר חודשים ארוכים ברמה הטיבטית, ולאחר נסיעת רכבת ארוכה ומתישה, הגענו לשיאן. העיר שיאן ידועה בעיקר בזכות אוסף חיילי הטרהקוטה החבויים באחת ממערותיה. היא ישבה על הקצה המזרחי של דרך המשי וברבות השנים עברו בה אינסוף לאומים וכובשים. את פנינו קידם מזג אויר הביל וחם, משל היינו בפתחו של תנור טורבו הפועל ללא הפסקה. נמלטנו אל דירתו הסינית של בני. הדירות הסיניות קטנות למדי, ומטבח אין בהן. אוכלים בחוץ. כולם, כל הזמן. את השבוע שלאחר מכן בילינו בעיקר בשתיית בירה קרה, משחקי קלפים ומנוחה. בערך פעם ביום גבר עלינו הרעב וירדנו אל שוק האוכל שמתחת לדירה. ושם, בין דוכני אוכל המגישים חלקי בעלי חיים לא מזוהים, הסתתר הדוכן של חלומותיי. היתה שם אישה חייכנית שחתכה אטריות טריות שהכינה במקום, ערבבה אותן בקערה עם שמן צ'ילי מתובל וחריף ששרף אותנו מבפנים, מלפפונים טריים, חתיכות סויה רכות שסופגות אליהן את טעמי הצ'ילי וכוסברה מרעננת. זו היתה מנה מושלמת לחום השיאני ואני התמכרתי. את הליאנג פי חיפשתי לאחר מכן בכל מקום אליו הגעתי, אך את הטעמים המקומיים של שיאן, לא מצאתי בשום מקום אחר.
עד שמצאתי!
שנים לאחר מכן, ניסיתי לשחזר את אותם טעמים, ללא הצלחה. עד שהגיע לידי המתכון הזה. הריח שפשט ברחבי הבית, כשחיממתי את התבלינים בתוך השמן, היה שווה שנים של חיפושים. מצאתי!
במקור, Liang Pi, המתורגם ממנדרינית ל"אטריות קרות", הוא מנה של אטריות חיטה או אורז העשויות ביד, מתובלות בשמן בו בושלו תבלינים, ואליהן מצטרפים מלפפונים, כוסברה וחתיכות סייטן או סויה טריות. כאן אני עושה קיצור דרך, משתמשת באטריות אורז או שבבי אורז הדורשים השריה במים בלבד, ובחתיכות סויה יבשות, אותן אני מבשלת לפני.
מעבר לקיצורי הדרך הנ"ל, אם תרצו להנות מהמנה הזו (ואתם רוצים), תאלצו לכתת רגליכם לחנות התבלינים הקרובה לביתכם ולהצטייד במעט תבלינים, שאינם קיימים בכל בית. החדשות הטובות הן, שלאחר שהצטיידתם, הדרך לLiang Pi קצרה מאוד. את שמן הצ'ילי מכינים פעם אחת ושומרים בצנצנת במקרר והיא תספיק לכם לכמה וכמה מנות.
הארועים הקרובים - בין חורף לאביב - סיורי ליקוט וארוחת שף ביער הקסום של מטע
ימי חמישי ושישי, 10:00-14:00 סיור ליקוט בין חורף לאביב. עכשיו כשהכל פורח מסביב, ממש לשניה, והשמש כבר יוצאת. יפה, וקר, ומרפא. לאחר הסיור – ארוחת שף המבוססת על הליקוט של העונה וחקלאות מקומית, לצד יינות נפלאים מיקבי האזור.
התאריכים הקרובים: 15.3/ 28.3/ 29.3/ 4.4/ 5.4/ 12.4
פרטים והזמנת מקום בקישור ניתן גם לקבוע אירועים וסיורים פרטיים
לעוד מתכונים מרעננים ואסייתים קיץ נסו גם את סלט אטריות הזכוכית הזה או את הסום טאם, סלט הפפאיה המרענן.
Liang Pi – אטריות קרות בשמן צ'ילי ומלפפונים
לשמן צ'ילי
- 1.5 כוסות שמן צמחי נייטרלי
- 1 כפית פלפל סיצ'ואני
- 1 כפית זרעי שומר
- 1 כוכב אניס
- 1 מקל קינמון
- 1 עלה דפה
- 1 תרמיל הל שחור (לא חובה)
- 2 ס"מ גי'נג'ר טרי פרוס דק
- 3 גבעולי בצל ירוק החלק הלבן
בקערה נפרדת
- 1 כף צ'ילי גרוס
- 1/2 כפית מלח
- 2 כפות שומשום קלוי
לאטריות
- 1/2 חבילה שבבי אורז מושרים במים קרים עד ריכוך
- 1 כוס נתחי סויה מבושלים במים עם מעט מלח עד ריכוך ומסוננים
- 2 מלפפונים חתוכים לגפרורים דקים
- חופן כוסברה עלים בלבד
לרוטב
- 1 מקל קינמון
- 1 כוכב אניס
- 1 עלה דפנה
- קורט זרעי שומר
- 10 זרעי פלפל סצ'ואני
- 1/2 כוס מים
- 1 כפית קורנפלור
- 1/2 כפית מלח
- 1-2 כפות חומץ אורז
- 1-2 שיני שום כתושות
- 1/2 כפית שמן שומשום
במטבח
- מכינים שמן צ'ילי: על אש קטנה מחממים שמן נייטרלי ואת כל התבלינים הרשומים תחתיו. מבשלים על אש קטנה קטנה עד שגבעולי הבצל משתזפים מעט. מסננים את השמן לתוך צנצנת זכוכית ומוסיפים אליו את הרכיבים הרשומים תחת "בקערה נפרדת". מערבבים ושומרים בצד. ניתן לשמור את שמן הצ'ילי במקרר או על מדף קריר. עד כאן ניתן להכין מראש.
- משרים את שבבי האורז בהרבה מים. לקוח להן כשעה להתרכך במים קרים, אך כך הן יוצאות הכי טוב ולא נדבקות זו לזו. מסננים.
- מבשלים את נתחי הסויה בהרבה מים וקצת מלח עד שהם רכים. מסננים ושומרים בצד.
- מכינים רוטב: בסיר קטן מביאים לרתיחה חצי כוס מים, קורנפלור ואת התבלינים הרשומים. מערבבים היטב כדי שהקורנפלור לא יצור גושים. לאחר שמסירים מהאש מוסיפים חומץ אורז, את שיני השום הכתושות ושמן שומשום.
- מרכיבים את המנה: בקערה גדולה מניחים את שבבי האורז שהתרככו ואת נתחי הסויה המבושלים. מוסיפים מהרוטב ומשמן הצ'ילי, מערבבים ומוסיפים מלפפונים וכוסברה. טועמים ואם צריך מוסיפים עוד שמן צ'ילי או רוטב. אוכלים מיד.
שם המתכון
liang pi סלט אטריות נוסח שיאן
מאת
נורית הרץ
פורסם בתאריך
משך הכנה
משך אפייה
זמן כולל