מרק אחרון לעונה – מרק מינסטרונה. המלך של המרקים האיטלקיים. ארוחה שלמה שתכינו בסיר אחד. ההכנה פשוטה. אחריה באה ציפיה נעימה ההולכת ונעשית נעימה יותר ויותר ככל שהריחות המשגעים ממלאים את המטבח. מינסטרונה הוא מרק חורף מנחם, עשיר ומזין, מתאים בדיוק בדיוק לגשם האחרון של החורף (או לכל יום גשם אחר בחורף הבא…)
אז הנה הוא, מרק מינסטרונה איטלקי אמיתי או: איך ויתרתי על קריירת כדורסל מבטיחה לטובת מרקיה
שמן זית איכותי,
בראשית חלמתי להיות שחקנית כדורסל מקצועית. אני וכל 157 הס"מ שלי. כלומר, 157 ביום ממש טוב… זה התחיל במשחקי חיובים במגרש השכונתי על גג המקלט. התאמנתי ללא הפסקה. כדררתי, מסרתי לשחקנים דמיוניים, העברתי מיד ליד, מאחורי הגב (טוב, לא ממש, אבל בחלומותיי), זרקתי, קלעתי, החטאתי, קלעתי, שיפרתי זריקה, הרחקתי לקו ה-3. זרקתי וזרקתי. שעות ארוכות.
היינו כולנו אוהדים של הפועל תל אביב. אלה היו ימים. עם דרבים מורטי עצבים ובכי של שברון לב עם כל הפסד. כשאריק שר "ואיזה מסכנים האוהדים שאוכלים להם ת׳לב" חוויתי את המילים פיזית.
בכל יום ראשון נצמדנו לרדיו או לטלביזיה כדי לכסוס ציפורניים ביחד, אבא, אחי הצעיר ואני. בכל יום ראשון הכנו את עצמנו עם מלאי של אוכל מנחם למקרה ש… והמקרה הגיע. שבוע אחר שבוע.
קירות חדרי המתבגר היו מכוסים בתמונות של שחקני הקבוצה, והייתי מעבירה שעות בנסיונות לחקות את המהלכים שלהם בסל הקטן שבחדרי. שם, בין קירות חדרי, ניתרתי, חטפתי, כדררתי, הטבעתי, מסרתי בדיוק את המסירה הנכונה לשחקן השני (שהיה אני) לזריקה המכריעה, ממש עם שריקת הסיום. נשאתי על כפיים לגזור את הרשת, מעיפה מבט רחום אל שחקני מכבי תל אביב ההמומים, שלא מבינים איך ברחה להם האליפות בין האצבעות.
וכך כשהצטרפתי לקבוצת הנשים של הפועל באר טוביה, ידעתי בוודאות שזו התחנה הראשונה בדרך לליגה הלאומית ומשם לנבחרת ישראל.
באותה שנה לקחנו אליפות (ליגה א׳. עלינו לארצית). הגשמתי את חלומי וגזרתי חוט אחד מהרשת, יודעת היטב, שכאן מסתיימת דרכי המקצועית בעולם הכדורסל. זה לא שלא רציתי להמשיך, רק שממוצע של 4 דקות בסוף משחק ושעות של חימום הספסל רצו אחרת.
וכך מצאתי את עצמי מתגלגלת למקצוע היחיד שיכולתי לחשוב עליו אחרי כדורסל, הדרכת טיולים.
לשדה בוקר הגעתי בשרותי הצבאי כמשקי"ת חינוך ביחידת ההסברה. נשארתי שם עוד כמה שנים, מחליפה את חלום הקריירה הספורטיבית במסעות ארוכים לתוך המדבר.
שם המצאתי את המרק הראשון שלי והבנתי שייעודי בחיים הוא לפתוח מרקיה.
את המרקיה שלי חלמתי לפתוח על שפת מצוק מכתש רמון. כל התוכניות כבר היו מוכנות, כשגיליתי שמישהו הקדים אותי ופתח מרקיה בירושלים.
את אהבתי למרקים לא נטשתי. עד היום אין כמעט יום בשנה שהוא חם מדי בשביל מרק. אולי שבועיים שלושה באוגוסט, וגם אז מספיקה רוח ערב קלה כדי להחזיר לי את התשוקה למרק לוהט.
מרק המינסטרונה הוא לאיטלקים מה שהדאל הוא להודים והראמן ליפנים. אינספור גירסאות לו, למרק המופלא הזה.
תקופה ארוכה כונה פה המרק הזה "מרק פרמז׳ן" על שום קליפת הפרמז׳ן שנזרקה פנימה, כדי להעשיר את טעמו. את הפרמז׳ן זנחתי, אך את המינסטרונה אימצתי כבן בית.
המינסטרונה הוא מרק שיש בו הכל. ירקות, קטניות, אטריות וטעמים עמוקים שיוצרים חגיגה איטלקית בפה ובלב. חגיגת טעמים וחושים שאפשר למצוא רק בארוחה איטלקית. או בדרבי…
אהבתם את המינסטרונה? אולי תאהבו גם את מרק הריבולטה או מרק כתום אסייתי או את המרק התאילנדי המדהים הזה
כמה הערות חשובות:
- כדאי מאוד לחתוך את כל הירקות באותו גודל ובאותה צורה כדי לשמור על אחידות הבישול. וכך גם הביס בפה נעים יותר.
- את בישול המרק נתחיל באידוי ארוך של הירקות בשמן זית. תהליך זה נקרא באיטלקית סופריטו והוא מתחיל את ריכוכם של הירקות אך בו בזמן מרכז את טעמם. אל תוותרו על השלב הזה, ממנו יצא הטעם הנפלא של המרק.
- עלי מרווה – אל תפחדו להשתמש בהם במרק. הם לא יוסיפו שום מרירות, מה שכן, הם מוסיפים טעם עמוק ומעט בשרי למרק והם חלק חשוב מהטעם הסופי שלו.
- סבלנות סבלנות סבלנות…. אין קיצור דרך. הרתחה מהירה ובישול מהיר יניבו מרק טעים אך לא מעולה. כדי לקבל מרק מעולה, יש לבשלו בישול איטי כמעט שעתיים. קחו זאת בחשבון בתכנון הזמן שלכם.
מרק מינסטרונה איטלקי ליום גשום
מה צריך
- 1 בצל גדול חתוך לקוביות בינוניות
- 3 גזרים חתוכים לקוביות
- 4 גבעולי סלרי פרוסים עם העלים
- 2 ראשי שומר חתוכים לקוביות
- כוס דלעת חתוכה לקוביות
- 1 בטטה גדולה חתוכה לקוביות
- 3 קישואים/זוקיני בינוניים חתוכים לקוביות
- חצי ראש שום מופרד לשיניים קלופות ופרוסות
- חצי כוס-כוס עגבניות מרוסקות טריות או משומרות (אם משומרות רצוי איטלקיות)
- חופן פטרוזיליה גדול
- 4-5 עלי מרווה קצוצים (לא לוותר!)
- אופציונלי: 2 כוסות ציר ירקות
- 2 כוסות שעועית לבנה או אדומה מושרה ומבושלת
- מלח
- פלפל גרוס טרי
- שמן זית לאידוי הירקות + רבע כוס להמשך
- מים כדי מילוי הסיר
- 150 ג׳ פסטה קצרה (לא חובה ואפשר כמובן להשתמש בפסטה ללא גלוטן)
הכנה
- את כל הירקות חותכים לקוביות בגודל אחיד של 1×1 ס"מ.
- בסיר גדול מאדים את הבצל עם כף שמן זית כמה דקות. מוסיפים את הירקות לפי הסדר וממשיכים לאדות תוך ערבוב מדי פעם: גזר, סלרי, שומר. מוסיפים את שאר הירקות (לא כולל פטרוזיליה ומרוה), ציר ירקות, עגבניות, שעועית ומים עד ל-3/4 גובה הסיר. מכסים ומביאים לרתיחה.
- מוסיפים פטרוזילה, מרווה, מלח, פלפל וכרבע כוס שמן זית. מנמיכים את האש ומבשלים עוד כמעט שעתיים על אש קטנה.
- כ- 10 דק לפני סיום הבישול ניתן להוסיף פסטה. אם לא מתכוונים לאכול את כל המרק באותו יום (ומומלץ שלא, כי מחר הוא יהיה יותר טעים), כדאי להפריש מרק לסיר קטן ואליו להוסיף את הפסטה.
- מגישים עם לחם טוב ואפשר גם עם כף פסטו טרי.
בתיאבון!
שם המתכון
מרק מינסטרונה איטלקי טבעוני ליום חורפי
מאת
נורית הרץ
פורסם בתאריך
משך הכנה
משך אפייה
זמן כולל
דירוג
