אטריות אורז עם ים של ירוקים ברוטב שומשום וג׳ינג׳ר, עם טופו צרוב בניחוח שומשומי, קייל, תרד, זוקיני, השילוב האהוב עלי של טעמים ומרקמים וצבעוניות משגעת והעיקר – קל ומהיר וכמה שפחות ליד האש. כי קיץ וחם, ולמי יש כוח לבשל?
ולפני הכל – ארוחת Eatwith קיצית ומקומית נוספת ב- 5.7.18. כל הפרטים והרשמה כאן
מנה עיקרית קלה ומהירה, טבעונית, ללא גלוטן, ומאוד מאוד ורסטילית. אם אין את הירק הספציפי במקרר, לכו על ירק אחר, החליפו את סוג האטריות ושחקו עם הרוטב. העיקרון הוא פשוט – אטריות, טופו, ירקות, רוטב טעים.
אהבת חיי, אטריות.
בימי הקיבוץ הרחוקים היו אלה האטריות במרק של שבת (מרק עוף כזה, עם גערגאלאך ותועפות אבקת מרק). שנים אחרי שעזבתי אבא עוד היה מתקשר כל יום שישי לפני שבת, לשאול אם יש מרק. ואם יש אטריות. עוף לא אכלתי כבר שנים ובאבקת מרק אני לא נוגעת, אבל התשוקה לאטריות נשארה.
כשהאהבה הזו פגשה את סין, היא הסמיקה כמו נערה מאוהבת.
בכל מקום שאליו הגעתי הקיפו אותי אטריות. שווקים שלמים מלאים אטריות. טריות או יבשות, מחירה, מאורז, מכוסמת או מסויה. ערימות על ערימות של אטריות.
גן עדן עלי אדמות…
הולכים לשוק בשינג'יאנג בבוקר מוקדם. העיר כבר ערה לחלוטין. קבוצות קבוצות של סינים יושבים ולוגמים מבקבוקי הזכוכית שלהם מים חמים או תה ירוק. בכל פינת רחוב, מסעדת נודלס קטנה. שולחנות קטנים נמוכים. המקומיים יושבים ושואבים אל פיהם מרק נודלס מהביל. על כל שולחן שלוש קערות: רוטב סויה, חומץ ושמן צ'ילי (למקרה שטרם נשרפת כליל מהחריף שהכניסו לך כבר מראש למרק). פתאום אנחנו מבינים, גם לסינים אין מושג איך לאכול עם מקלות, הם מקרבים את הקערה לפיהם, מעלים אטריות עם המקלות ושואבים אותן יחד עם המרק.
בפינה אנחנו קולטים עגלת אטריות. מתקרבים. ערימת בצק בצד אחד, ווק אדיר מימדים ורוטב בצד שני, לידם סיר ענק עם מים רותחים מבעבעים. איש לא גדול אוסף אליו ערימת בצק ומתחיל לגלגלה באויר ולהטיח אותה על העגלה. בכל פעם, מגלגל את הערימה המתארכת סביב עצמה במעין צמה. הוא חוזר על הפעולה שוב ושוב ואנחנו לא מבינים מה הוא עושה. לפתע, כמו קסם, מתוך ערימת הבצק, הוא מסובב גוש ענק של אטריות ארוכות. ספגטי של ממש. נשארים שם לראות אותו חוזר על הפעולה שוב ושוב. מרותקים ממעשה הכישוף המתחולל מול עינינו. את האטריות הטריות הוא זורק לתוך הסיר. בישול קצרצר של דקות ספורות, וצלחות אטריות מוצעות לסובבים. עליהן מצקת של רוטב חריף של עגבניות ופלפלים. אוכלים בעמידה, אין זמן. שואבים את האטריות ויוצאים לעבודה. השינג'יאנים גאים באטריות שלהם. הם קוראים למנה הזו – Lagman או Lachman ומספרים כי מרקו פולו הגיע לעירם, ופה הוא פגש לראשונה את האטריות האלה. כשחזר לאיטליה הביא איתו את האטריות והרוטב ועד היום האיטלקים קוראים להן, בטעות… ספגטי.
בקיץ, כשחם לי, אני מכינה סלטי נודלס קרים. מלאים כל טוב. מעקצצים על הלשון במיליון טעמים. משלבת אטריות, ירוקים, לפעמים פירות מתוקים, טופו צרוב שמוסיף חלבון בריא, המון כוסברה וחריף (לא לדאוג, לא חייבים).
הרעיון הוא מינימום בישול, מקסימום טעם. ארוחה שלמה בצלחת, אם אפשר ב-10 דקות עבודה.
מוזמנים להירשם לארוחת איטוויז קיצית נוספת ב- 5.7.18. כל הפרטים והרשמה כאן
כל הירוקים שיש לכם בבית יכולים להתאים, טריים או חלוטים ומוקפצים קלות
אטריות אורז קרות ללא גלוטן עם טופו וים של ירוקים מוקפצים ברוטב שומשום וג'ינג'ר
מה צריך
- 250 ג׳ אטריות אורז/סובה/שעועית/מה שיש בבית
- 3 כוסות ירקות ירוקים כמו: שעועית ירוקה, ברוקולי צעיר, אדממה, אספרגוס וכו׳
- 1 כוס עלי תרד צעירים או מנגולד
- 1 חופן עלי כוסברה מופרדים
- 150 ג׳ טופו חתוך לקוביות
- 2 כפות שומשום (שחור או רגיל)
לרוטב
- 1/4 כוס שמן זית
- 1/3 כוס רוטב סויה
- 1/4 כוס חומץ אורז (או חומץ בן יין או תפוחים או לימון)
- 2 כפות שמן שומשום
- 3 כפות סוכר חום
- 1 כף צ׳ילי גרוס (לא חובה)
- 2 כפות ג׳ינג׳ר מגורר
- 2 שיני שום כתושות
הכנה
- בצנצנת מערבבים את כל רכיבי הרוטב ומנערים היטב לאיחוד.
- מבשלים אטריות אורז במים רותחים לפי הוראות היצרן. מסננים ולא שופכים את המים.
- באותם מים חולטים את הירקות הזקוקים לחליטה רק דקה או שתיים, ומסננים. את הירקות החלוטים מעבירים מיד לקערה עם מי קרח לעצירת הבישול ושמירה על צבעם הרענן.
- במחבת מקפיצים את קוביות הטופו עם כמה כפות מהרוטב, עד שמקבלות צריבה יפה.
- בקערה רחבה מערבבים אטריות, ירוקים חלוטים, ירוקים טריים, טופו ורוטב (לא את כולו, זו כמות די גדולה). מקשטים בכוסברה ושומשום. את הרוטב שנשאר ניתן לשמור בצנצנת סגורה במקרר גם שבועיים.
בתאבון! ושיהיה קריר
שם המתכון
אטריות אורז קרות עם ים של ירוקים מוקפצים ברוטב שומשום וג'ינג'ר
מאת
נורית הרץ
פורסם בתאריך
משך הכנה
משך אפייה
זמן כולל
