עכשיו כשסוף סוף הכל ירוק, זה הזמן לצאת לליקוט חורף. בשולי יישובים, בשדות בור ואפילו בשטחים בתוך העיר תמצאו שפע של עלי חוביזה, סרפד, חרדל ועוד מינים רבים. מה אפשר לעשות איתם?
אולי עכשיו זה הזמן להעלות מהאוב את המתכון של סבתא לקציצות החוביזה מימי המצור?
קצת פחות משבוע לתוך הסגר שנפל עלינו. כמעט חודש ליום שנפלו עלינו השמיים ונותרנו ללא עבודה (מורי הדרך שבינינו). ככה ביום אחד. אלו ימים משונים. ימים של חוסר ידיעה. פתאום הביטוי לחיות את הרגע מקבל משמעות חדשה. בתוך חוסר הידיעה הכללי, פתאום ממש ברור, שהעולם כפי שהכרנו אותו, כבר לא יהיה אותו דבר. והאמת? שזה קשה. ממש.
בימים האלה אני מודה על הבחירה שלנו לגור ממש בטבע. בפתחו של היער. מספר צעדים במעלה המדרגות ואנחנו לבדנו ביער. וזהו הזמן ביום שבו אני נושמת כרגע. הזמן שנותן לי רגע של התרחבות, בתוך הכיווץ הכללי.
אז אולי בסופרים המדפים ריקים, אבל בטבע, ממש זה הסובב אותנו וצמוד לבתינו, החיים חוגגים ויש שפע מטורף. לא צריך להרחיק ללכת, אפילו בתוך הערים יש שטחי בור, לא מעובדים, בהם צומח כל השפע הזה. והשפע הזה אכיל, ומזין בכל כך הרבה מובנים.
לכל מי שגדל בירושלים, יש את המתכון המשפחתי של קציצות החוביזה מימי המצור. מכיוון שאין לנו מתכון משפחתי כזה, המצאתי אחד משלי, למצור הזה החדש. הוא פשוט מאוד, ודורש בעיקר לצאת וללקט המון עלי חוביזה וסרפד.
עונתה של החוביזה מתחילה להגמר, משמתחילים להופיע פרחים ואחריהם הפירות הקטנים, המזכירים כיכרות לחם זעירות (ואולי מכאן השם הערבי חוביזה, מהמילה חובייז בערבית, לחם), העלים כבר אינם נעימים וטעימים למאכל. על כן, חפשו את העלים הטריים והקטנים יותר, שפרחיהם עוד לא התחילו לפרוח.
הסרפד נחשב למזון על בעולם רפואת הצמחים. יש בו ריכוז אדיר של ברזל ומינרלים נוספים שספיגתם בגוף טובה. גם אם תבשלו אותו או תייבשו אותו, הוא עדיין ישמור על איכויותיו. אל תפחדו מן הסרפד, גם צריבותיו טובות לנו, ואם תבואו אליו עם לב פתוח ואוהב, הוא לא יצרוב אתכם. ואם כבר נצרבתם, הרי שהצריבה תעבור לה חיש מהר. אם בכל זאת אתם חוששים מללקט אותו, עטו כפפות על ידיכם וגשו למלאכה. מבחינה קולינרית, לסרפד יש טעם דומיננטי, ברזלי משהו, שהופך לטעם ימי מעט לאחר בישול. אני אוהבת לשלב אותו במרקים, ממש בדקות הבישול האחרונות, להכין ממנו צ'יפס בתנור או לשלבו בקציצות כמו פה. לאחר הרתחה או צלייה בתנור, תעלם הצריבה של עליו. עוד על הסרפד תוכלו לקרוא באתר של יתיר שדה, מדריך ליקוט נפלא ומלא ידע בפני עצמו.
קציצות חוביזה וסרפד, קלות להכנה, מהצומח, ללא גלוטן, עשירות בטעם ובבריאות ומצמחים הגדלים בכל מקום. בתוספת פטה שקדים טבעונית, זרעי כוסברה ועוד דברים טובים.
בתקווה ובתפילה שישובו ימים טובים.
והכי כיף, לצאת ולהצטרף לסיור ליקוט. לגלות את כל מה שהטבע נותן לנו בעונה הנפלאה הזו.
לעוד מתכונים מלוקטים: קציצות גדילן וחוביזה, פטאייר ממולא סלק מצוי וסומאק, סלט מצליבים.
עוד מלא דברים טובים עולים כל יום לאינסטגרם. עדיין לא עוקבים? ממש כדאי!
קציצות חוביזה וסרפד
מהשדה והמזווה
- חצי שק כמו של סופר מלא עלי חוביזה וסרפד
- 1 בצל גדול קצוץ דק
- 1 כוס פטה שקדים או כל פטה אחרת שיש לכם
- 1 כף זרעי כוסברה מעוכים מעט
- מלח ופלפל
- 2-3 כפות טחינה גולמית
- מים להרתחת העלים
- שמן זית לשימון הידיים
במטבח
- מנקים את העלים. מרתיחים סיר עם מים ומכניסים את העלים לכדקה. מסננים וסוחטים את העלים מנוזלים. קוצצים אותם ומניחים בצד.
- במחבת רחבה מאדים בצל עם שמן זית עד הזהבה.
- מכבים את האש ומוסיפים למחבת את העלים הקצוצים, פטה, זרעי כוסברה, מלח ופלפל גרוס טרי, טחינה. מערבבים בעזרת הידיים ועד ליצירת עיסה דביקה. מניחים לה להתקרר מעט.
- מחממים תנור ל-200 מעלות.
- בעזרת ידיים משומנות יוצרים קציצות בגודל של כדור פינג פונג ומשטחים על נייר אפיה על גבי תבנית אפייה.
- אופים כרבע שעה או עד שנוצר קרום מעט קריספי.
- זוללים חם ישר מהתבנית.
הארות
- אם אין לכם בהישג יד חוביזה או סרפד, הרגישו חופשי להחליף לעלי מנגולד, תרד וכד'.
- אני משתמשת בפטה שקדים טבעונית שאני מכינה בבית, אבל אפשר להמיר בפטה קנויה שאתם אוהבים. הפטה מעניקה גם מליחות לתערובת אז היו זהירים עם המלח.
- העלים מתכווצים מאוד אחרי ההרתחה, קחו זאת בחשבון.
שם המתכון
קציצות חוביזה וסרפד
מאת
נורית הרץ
פורסם בתאריך
משך הכנה
משך אפייה
זמן כולל
דירוג
